להגדיר ולחזור

פונקציה היא גוש קוד שניתן לשימוש חוזר: אתה מגדיר אותו פעם אחת עם def, ואז תתקשר אליו כמה פעמים שתרצה. פונקציות הופכות את הקוד למודולרי, ניתן לבדיקה ותיעוד עצמי.

תחביר בסיסי

def saluta(nome):
    return f"Ciao, {nome}!"

saluta("Ada")     # 'Ciao, Ada!'

• def מציג את הפונקציה, ואחריה השם והפרמטרים ב סוגריים.
• ה-: פותח את הבלוק המוזח.
• return שולח ערך בחזרה למתקשר ומסיים את הפונקציה.

return מפורש לעומת None מרומז

אם לא תכתוב return, הפונקציה מחזירה את None באופן מרומז:

def stampa_e_basta(x):
    print(x)

risultato = stampa_e_basta("ciao")
# prints 'ciao'
print(risultato)   # None

return חשוף (ללא ערך) מחזיר גם None, אך הוא יכול לשמש כמוקדם יציאה:

def primo_pari(nums):
    for n in nums:
        if n % 2 == 0:
            return n
    return None   # explicit: communicates "not found"

מספר ערכים? החזר טופלה

לפייתון אין "פרמטרים החוצה": כדי להחזיר יותר מדבר אחד, החזר א tuple (לעתים קרובות פורק על ידי המתקשר).

def divisione_resto(a, b):
    return a // b, a % b

quoziente, resto = divisione_resto(17, 5)
# 3, 2

Docstring: תיעוד מובנה

המחרוזת הראשונה בתוך הפונקציה היא מחרוזת doc: היא מופיעה ב help(fn) וכתיאור כלי ב-IDEs.

def area_cerchio(raggio):
    """Calcola l'area di un cerchio dato il raggio."""
    import math
    return math.pi * raggio ** 2

היקף: משתנים מקומיים

משתנים המוגדרים בתוך פונקציה הם מקומי: הם לא קיימים בחוץ.

def f():
    x = 10
    return x

f()    # 10
x      # NameError: name 'x' is not defined

פונקציות תמיד מחזירות משהו

ב-Python, אם פונקציה לא מכריזה במפורש על משפט return או כוללת return ריק, היא תחזיר באופן מרומז את הערך המיוחד None. אין פונקציות שלא מחזירות ערך.

נסה את זה

סקירת התרגיל

אתגר נוסף