שיעורי מודול (1/3)
Redundancy, secondaries, and anycast
יתירות, משניות ו-Anycast
יתירות DNS עוזרת לאזור להמשיך לענות כאשר שרת או נתיב נכשלים. מספר שמות של שרתי שמות שמצביעים כולם על מכונה אחת אינם מספקים גיוון אמיתי. שרתים ברשתות וספקים עצמאיים עמידים יותר. Anycast מכריזה על אותה כתובת IP ממספר מיקומים ומאפשרת לניתוב לבחור אתר, אך כשלים בניתוב עלולים להזיז או לבודד תנועה.
משניים ראשוניים וציבוריים סמויים יכולים להפריד בין מינהל לשירות; הראשי לא בהכרח צריך להופיע ברשומות NS ציבוריות. בדוק שלכל משני יש נתוני אזור עדכניים, האתרים עצמאיים באמת, והאצלה של ההורה תואמת את רשומות ה-NS של הילד.
ארבעה שרתי שמות בין שני ספקים עשויים עדיין לחלוק מצב כשל אם הם משתמשים בחשבון אחד שנפרץ או מערכת ניהול אחת. שקול רשת, ספק, תוכנה, אישורים וכשלים אנושיים. עבור אזור קטן, משניים אמינים עשויים להיות בחירה טובה יותר מאשר הפעלת רשת Anycast ללא המומחיות הדרושה.
הפניה: RFC 9199 — שיקולים למפעילים סמכותיים
בדוק את ההבנה שלך
בחר את התשובה הטובה ביותר. הדוגמאות משתמשות בשמות אימון ואינן שולחות שאילתות DNS אמיתיות.
מה הופך את הגיוון בשרת השמות למשמעותי?